מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום?
שימוע הוא הליך אשר במסגרתו יכול חשוד, לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום, בעבירת פשע.
עורך דין פלילי איתמר צור בעל ניסיון של מעל 10 שנים בייצוג חשודים ונאשמים, יסביר כעת על הליך השימוע, יתרונותיו עבור הלקוח וכיצד ניתן לנצלו בצורה מיטבית.
מדוע ניתנת זכות זו?
על פי דברי ההסבר להצעת החוק בעניין השימוע נכתב כי:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוש למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו הציבורי"
על כן ניתנת הזכות לכל אדם, בטרם יועמד לדין, ובכפוף למספר חריגים, את האפשרות לשכנע בצורה מנומקת את רשות התביעה שלא להעמידו לדין.
כיצד תדעו על הכוונה להגיש נגדכם כתב אישום בעבירת פשע?
מכתב יידוע לחשוד, על פי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי התביעה- פרקליטות, או יחידת התביעות המשטרתיות למשל אשר בחנו חומר חקירה בעניין אדם שנחשד בביצוע עבירה פלילית, מסוג פשע, (עבירה הנושאת עמה עונש של מעל ל 3 שנות מאסר) תודיע לו במכתב יידוע על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום.
מכתב יידוע לחשוד
מכתב יידוע ראשון – כיום , על פי נהלי הפרקליטות נשלח מכתב יידוע ראשון אשר עניינו הוא הודעה כי חומרי החקירה בעיין החשוד התקבלו בפרקליטות. כפי שנכתב על ידי הפרקליטות בהסבר לנוהל:
"מכתב יידוע הוא מכתב שנשלח אל החשוד בעבירת פשע, ומעדכן כי תיק החקירה המשטרתי התקבל בפרקליטות.
מטרת חובת היידוע הנה להביא לידיעת החשוד את העובדה כי חומר החקירה בעניינו הועבר ליחידת התביעה לצורך החלטה על העמדתו לדין, וזאת כדי לאפשר לו לכלכל צעדיו בהתאם לכך טרם קבלת החלטה סופית בעניינו".
בשלב זה, מודיע הפרקליטות כי טרם התקבלה החלטה על שקילת הגשת כתב אישום ובמידה ולאחר לימוד התיק תתגבש החלטה לשקול להעמידך לדין, ישלח אליך מכתב יידוע שני.
מדוע נשלח מכתב היידוע הראשון?
מכתב זה נשלח על מנת לתת לאדם מעין התראה, ומתן אפשרות לפעולה ראשונה, אל מול הכנה שבהגשת כתב אישום עתידי נגדו.
מה ניתן לעשות במקרה בו קיבלת מכתב יידוע ראשון?
התשובה היא כי ניתן לפנות בתוך 30 יום בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
חשוב להבין כי בשלב זה אין אפשרות לעיין בחומר החקירה, ועל כן מבחינה אסטרטגית, לעיתים עדיף להמתין למכתב היידוע השני
מהו מכתב יידוע שני- "כתב חשדות"
מכתב היידוע השני, הקרוי גם "כתב חשדות", נועד ליידע את החשוד כי לאחר לימוד חומר החקירה אכן הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בעניינו בכפוף לשימוע.
במכתב יפורטו הנתונים הבאים:
בכוונת התביעה להגיש כנגדך כתב אישום
ביכולתך לפנות בתוך 30 ימים מיום כוונת המכתב לרשות התביעה על מנת לשכנע אותה מדוע לא להגיש כתב אישום וזאת בבקשה מנומקת.
בשלב כזה של שימוע לפני כתב אישום ניתן ורצוי לקבל את חומר החקירה בעניינך, לצורך קיום הליך שימוע פלילי אשר הינו שלב חשוב ביותר בהגנתך אל מול החשדות נגדך.
מדוע קיים הליך שימוע לפני כתב אישום?
ומהי בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום?
כאמור, כל חשוד בעבירת פשע זכאי כאמור להעלות טיעוניו בפני רשות התביעה על מנת לשכנע אותה שלא להעמידו לדין.
מדוע?
מכיוון כי כפי שהובא, ראיית המחוקק בעניין זה הייתה כי בטרם יוגש כתב אישום, ויועמד לדין אדם בעבירה חמורה, תינתן לו הזכות להשמיע טיעוניו, על התביעה לערוך הליך של שימוע לפני כתב אישום, בלב שלם ובנפש חפצה.
החשוד רשאי כאמור לפנות אל התביעה, ולהציג לה את הסיבות, הראיות, והטענות אשר בשל קיומן אין זה נכון להגיש כנגדו כתב אישום.
הגשת בקשה מנומקת לפי סעיף 60א להימנע מהגשת כתב אישום
מי שמקבל מכתב יידוע שני לחשוד על פי סעיף 60א צריך לפנות לעו״ד באופן מידי על מנת שיפנה בבקשה משפטית מנומקת, שמטרתה לנצל את זכות השימוע על מנת לשכנע את התביעה שלא להגיש כנגדו כתב אישום.
עורך הדין יכול בשלב זה לפעול במספר מישורים, ואסטרטגיות:
עורך הדין יצלם את חומר החקירה בעניינך.
עורך דין יכול לייצג בזמן שימוע לפני הגשת כתב אישום על מנת להעלות טענות באופן מקצועי ומדויק, אשר יכולות להביא לסגירת התיק ואי הגשת כתב אישום, לעדן את כתב האישום בצורה משמעותית.
מחיקת עבירות או שינוי סעיפי אישום
לאחר העלאת הטענות בפני נציגי התביעה תתקבל החלטה עניינית בעניין כתב האישום הצפוי להיות מוגש.
לעיתים בעקבות טענות עורך הדין הפלילי כאמור, אמנם כתב האישום יוגש לבסוף, אבל בצורה מרוככת.
לעיתים ימחקו ממנו סעיפי אישום חמורים, אשר בעקבות הליך השימוע נמחקו לגמרי.
שלב זה הינו חשוב ומשמעותי להמשך ניהול התיק וההליך.
כיצד מתבצע הליך שימוע?
עורך דין פלילי יגיש בשלב ראשון בקשה לצילום חומר החקירה על מנת שיוכל להתכונן לשימוע. עורך הדין יקרא ויבחן את הראיות בתיק.
לאחר מכן יכין ויכתוב בקשה מסודרת ומנומקת להימנע מהגשת כתב אישום.
לעיתים יערך אף שימוע לפני כתב אישום בפגישה אישית של עורך הדין עם הפרקליטות.
בהליך השימוע חשוב לתכנן את המהלכים באופן אסטרטגי.
מכיוון כי בראיה להמשך, יש לעיתים טענות שלא כדאי להעלות גם במחיר של שמירתם לשלב מאוחר יותר, על מנת שלא ישמשו כנגד הלקוח בכתב האישום שיוגש על ידי התביעה.
מה קורה אם נחשדת בעבירת פשע אך לא קיבלת מכתב יידוע על פי סעיף 60 א?
אם נחקרת ונחשדת בעבירת פשע, אך לא קיבלת מכתב יידוע וכתוצאה מכך את זכותך לשימוע פלילי, הרי ומדובר בהפרת זכות חשובה על ידי רשויות התביעה.
ביטול כתב האישום בטרם מענה
פנה לעורך דין לייצוג בהליך החשוב, על מנת לטעון טענות אשר יכול ויובילו לביטול כתב האישום.
במקרים שכאלה, ניתן לטעון בבית המשפט במועד דיון הקראת כתב האישום, כי בשל הפרה זו יבוטל כתב האישום.
התביעה במקרים רבים תתנגד בטענה כי יבצעו את ההליך לאחר הגשת כתב האישום, אולם יש להתנגד לכך בכל תוקף.
בית המשפט לא מאשר לתביעה לבצע הליך שימוע בדיעבד במקרים רבים, בשל החשש שההליך לא יבוצע "בנפש חפצה" כמצוות המחוקק, לאחר שכבר התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום.
לאחר ביטול כתב האישום, יכולה התביעה לבצע את ההליך מחדש, תוך שמירה על זכויותיך, למשפט תקין והליך הוגן.
מתי אין חובת שליחת מכתב יידוע לחשוד על פי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי?
ישנם מספר מקרים בהם אין חובת שליחת מכתב יידוע לחשוד:
כאשר החשוד עצור בזמן הגשת כתב האישום – על פי החלטת ושיקול דעתו של פרקליט המחוז, אולם, עליו לנמק מדוע הוא נמנע מעריכת שימוע לחשוד
קיבלת מכתב יידוע מה עושים?
כמו בכל שלב בהליך הפלילי, עליך לחשוב כמה צעדים קדימה, לנצל את הנתונים אשר לטובתך, ולהימנע מטעויות, על מנת להגיע לתוצאה מיטבית בהמשך הדרך.
פנה לייעוץ ובניית אסטרטגיה לעורך דין איתמר צור על מנת לקבל ייצוג משפטי אישי ומקצועי –050-7246247
