אם מעצר הוא מצב חריג, הרי שהמצב שמוגדר במונח "מעצר מנהלי" על אחת כמה וכמה. במעצר שוללים את זכות האדם לחופש תנועה. פוגעים בחרותו באופן זמני, מאחר שהדבר נדרש לעתים עקב נסיבות שונות. מעצר מנהלי לא רק עושה זאת, אלא גם עושה זאת בהליך מיוחד, שהוא די שנוי במחלוקת. בכל מקרה, זהו סוג מעצר מעוגן היטב בחוק, אשר גם בהחלט מקבל מדי פעם ביטוי בשטח. גם אם זה לא קורה בהיקף נרחב, בהחלט כדאי לדעת בנוגע לנושא זה, בהקשר הרחב של אפשרויות המעצר שקיימות. גם כנושא בפני עצמו וכפי שמייד נרחיב, הוא נושא שמעלה שאלות עקרוניות מהיבט הליך משפטי הוגן ולגבי זכויות אדם במשטר דמוקרטי. אז במה מדובר?
מה זה מעצר מנהלי?
כאשר שואלים מה זה מעצר מנהלי, התשובה פשוטה. זהו מעצר שההחלטה עליו מתקבלת במסגרת החלטות מנהל ולא במסגרת משפטית שגרתית בניגוד למעצרים אחרים. אין כאן הליך משפטי רגיל מבוסס אישום ספציפי, אשר מסתיים בפסק דין, כולל החלטה בנוגע לתקופת מאסר. סוג מעצר זה משמש בדרך כלל כמעצר מונע. זאת, כאשר המדינה מעריכה שהמעצר ימנע סיכון לביטחון המדינה או הציבור.
מהי בקרת תהליך מעצר מנהלי בישראל?
אם אין הליך משפטי רגיל בסוג מעצר זה, מה מונע ניצול לרעה שלו וכשלים מהותיים בביצועו? אלה אמצעי הבקרה העיקריים בנושא זה:
- אישור שופט - עציר מנהלי חייבים להביא תוך 48 שעות בפני שופט מחוזי או לשחרר אותו.
- בחינה מחדש - בקרה משפטית דומה, שתתמקד בבחינת הצורך בהמשך המעצר, תתבצע בכל 3 חודשים.
- הגשת ערעור - ניתן גם להגיש ערעור לבית המשפט העליון. חשוב לציין, שנדיר לראות מצבים שבהם הערעור מתקבל.
מעצר מנהלי: עוד כמה נקודות חשובות
לשם השלמת התמונה הכללית, אלה עוד כמה נקודות מפתח בסיסיות שכדאי לציין לגבי מעצר מנהלי:
- מי מוציא את הצו? - הסמכות למתן צו כזה שייכת לשר הביטחון. גם הרמטכ"ל יכול להוציא צו מעצר מנהלי, אך רק ל-48 שעות.
- מה תוקף הצו? - כאשר מוציאים לראשונה צו מעצר מנהלי, הוא עשוי להיות בתוקף עד שישה חודשים.
- כיצד מתבטאת בהליך מעצר מנהלי אזרחות העציר? - אם מדובר באזרח ישראלי, המעצר יהיה מתוקף "חוק סמכויות שעת חירום". מעצר באזורים בשליטת צה"ל, של מי שאינו אזרח ישראלי, מבוסס על "הוראות ביטחון יהודה ושומרון" (צו 1651). מי שרשאי להוציא צווים כאלה הוא מפקד אזור (או מפקד מוסמך אחר). יש להביא את העצור בפני בית משפט צבאי בתוך 8 ימים וניתן לערער לבית משפט צבאי לערעורים (בפיקוח בג"צ).
מעצר מנהלי בעד ונגד
די פשוט להבין מה זה ברמה הטכנית הבסיסית, אך יש לו למעשה השלכות נוספות, רחבות מאוד. בין השאר, יש לא מעט שיקולים בנושא מעצר מנהלי בעד ונגד, כולל לגבי הנקודות הבאות:
- מהירות האכיפה - מעצר מנהלי בישראל מספק פתרון מהיר וחיוני (לעתים), למדינה שמאותגרת במגוון רחב של סיכונים בטחוניים. כאן לא שוויץ השלווה. ואכן, בבחינת מקרי מעצר מנהלי דוגמאות מקומיות הן בעיקר צווים נגד פעילי טרור. מחד, קלות ומהירות כאלה מייעלות את המערכת. מאידך, הן מגדילות את הפיתוי לניצול כלים אלה לרעה.
- חומרת המהלך - מחד, כליאה היא עונש חמור במיוחד, במיוחד כליאה ללא אשמה או משפט. מאידך, בכדי למנוע סיכון מצד אותו אדם, כליאה עשויה להיות האמצעי היעיל ביותר.
- היבטי סודיות - הראיות שמובילות למעצר, כוללות פעמים רבות חומר סודי שמונעים מהעציר ומעורך דינו לדעת. כמו כן, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות. כל זאת מובן ונחוץ, במידה וכל ההליך התרחש כראוי. ובמידה ולא? הסודיות תקל על הסתרת האמת מהעציר, מעורכי דינו ומהציבור.
- יכולת להתגונן - בהליך משפטי רגיל, ניתנת לנאשם ההזדמנות לראות את המידע והטענות שעל בסיסם הוגש כתב האישום. הוא יכול להגיב להם ואולי לשנות בכך את התמונה, מקצה לקצה. בסוג מעצר זה, לעומת זאת, האפשרויות כאמור מוגבלות. מה גם, שככל שההאשמה חמורה, כך סביר לתת לנאשם הזדמנות רחבה יותר להגן על עצמו. כאן קורה ההיפך - גם הגבלת חרות חמורה, גם רקע לכך שאמור להיות משמעותי מאוד וגם יכולת הגנה מוחלשת.
- משך המעצר - מעצר אמור להיות זמני וקצר יחסית. היכולת להאריך שוב ושוב ובקלות יחסית, הופכת אותו בפועל, למעין מאסר לזמן בלתי ידוע. אין מגבלה בנוגע לאורך מרבי. מצב זה כשלעצמו, מטיל עומס נפשי מובן על העצור ומשפחתו. נזכיר, כי גם בסוג מעצר זה, העציר עשוי להיות חף מפשע. אז מה ההצדקה למעצר מנהלי ארוך במיוחד? אם אדם חשוד בכוונה לבצע פיגוע טרור, הצורך לעצור אותו ברור מאליו. האם לאחר חודש, כוונתו לבצע פיגועים תיעלם מעצמה? לאחר שנה? אולי יותר? איך בכלל ניתן להוכיח או לשכנע, שכוונה בנושא זה השתנתה מהותית? שזו לא "הצגת" חרטה בפני הרשויות, למטרת שחרור בהקדם? אז מאריכים את המעצר המנהלי ליתר בטחון, שוב ושוב. איש אינו רוצה לקחת סיכון, לשחרר מחבל מתאבד בפוטנציה. לאחר שנה, שנתיים או יותר, במה זה שונה מהתחלת ריצוי מאסר רגיל, ארוך שנים? האם זה ייגמר בפועל כ"מאסר עולם"? ושוב - מה אם חלה טעות והאדם אכן חף מפשע? כפי שאתם רואים, הנושא מורכב למדי.
- מוצדק או לא? - בית המשפט העליון לא ביטל אף צו מעצר מנהלי, בין השנים 2000-2010. מדובר ב- 322 מקרים, שבהם פנו אליו בנושא זה. מה זה אומר? שהצווים היו מוצדקים מאוד? אולי להיפך? שהשופטים התרגלו להיות "חותמות גומי" לנושאים אלה? גם ההתעמקות בשאלות אלה לעומק איננה פשוטה, מאחר שמדובר בחומרי רקע סודיים. מה שבטוח, הוא שמצב כזה בוודאי שלא מקדם שקיפות ובהחלט מגדיל את הסיכונים לנצל לרעה תהליכים אלה. בין אם זה למטרות פוליטיות או אחרות.
- חירום או לא? - מעצר ישראלים, הוא כאמור מתוקף תקנות מיוחדות לשעת חירום. תקנות אלה נקבעו עוד בשנת 1979 והמדינה עצמה במצב חירום רשמי, כבר מ-1948. אז מה יוגדר כמצב שאיננו "חירום", אשר עשוי לבטל זאת? מצב חירום אמור להיות מצב חריג והדבר נלקח בחשבון, בהצדקה להפעלת תקנות לשעת חירום. אך נראה שהחירום הפך לשגרה.
- האם זה מרתיע? - עבור אדם שנמצא תחת מעצר מנהלי לתקופת זמן ממושכת, האם הדבר מהווה גורם מרתיע? האם יש כאן היבט חיובי, שהדבר עשוי לבטל את הסיבה, שבגללה שמו אותו במעצר כזה? אולי. מצד שני, בתסריט אופייני של טרוריסט שתיכנן לפגוע בזולת, הפיכתו לשוחר שלום פציפיסט איננה דבר נפוץ. יותר מזה - העציר שהה בכלא עם עצירים בטחוניים נוספים, שבוודאי לא עודדו אותו להתחרט על כוונותיו המקוריות.
אשם, כל עוד לא הוכח אחרת?
אם מתבוננים בנושא זה בהקשר חזקת החפות, ניתן לראות טוב במיוחד, עד כמה הוא מורכב מבחינה מוסרית. במצב רגיל, נקודת המוצא היא שישנה חזקת החפות. אדם נחשב חף מפשע, עד שלא נקבע אחרת בהחלטת בית משפט, לאחר הליך משפטי תקין ויסודי. ניתנת לו הזדמנות לדעת במה הוא מואשם. הוא יכול לקבל מידע על הראיות לכך, שעליהן התביעה מתבססת. בעזרת עורך דין פלילי מומלץ, הוא אמור להיות מסוגל להגן על עצמו היטב בבית המשפט. אם הוא ייכנס לכלא בעקבות זאת, הדבר אמור להיות לפי בחינה יסודית של הדברים בידי השופטים, אשר שוכנעו באשמתו מעבר לכל ספק סביר. בכל מקרה, הגישה היא שהתביעה צריכה להוכיח את האשמה ולא שהנאשם להוכיח את חפותו. מעצר מנהלי לעומת זאת, מבוסס לפי ההנחה שישנה סיבה שמחייבת מעצר, כל עוד לא הוכח אחרת. שימו לב, שזו לא בהכרח אשמה בביצוע דבר מה בעבר, אלא לרוב הערכת "מסוכנות" - סיכוי גבוה שהעציר יבצע פגיעה בבטחון המדינה או הציבור בעתיד. כך שהמעצר חשב כצעד מניעתי ולא כעונש. בהקשר שציינו כרגע, אפשר לחשוב על זה גם כסוג של ענישה. גרוע מכך - זו ענישה על דבר מה שלא עשית, מאחר שאולי תעשה זאת בעתיד! אך המצדיקים את השיטה הזו, טוענים שיש בידי המדינה פעמים רבות אינדיקציות חד משמעיות, לכוונה לבצע פשע כגון פיגוע. כיצד יימנעו זאת? מחד - סיכון במאסר שווא. מאידך - סיכון משמעותי לחיי אדם רבים. אכן, נושא מורכב.
כיצד בית המשפט משתלב בתמונה
עוד זווית לנושא, שמעניין לבחון דרכה את השלכותיו השונות, היא מידת מעורבות בית המשפט. באופן רגיל, אדם מגיע לכלא כעציר בעקבות שיקול דעת יסודי של שופט. כפי שהסברנו, ההליך יוצא לדרך ומיושם כמעצר בפועל, עוד לפני ששופט נכנס לתמונה. למעשה, גם שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו שופט. זאת, כמובן רק במקרים מסוימים שהחוק מגדיר היטב. כאן נכללים מצבים שבהם יש חשד לסיכון לביטחון המדינה או הציבור, אך כלולים בכך מצבים רבים נוספים. כגון חשש להעלמת ראיות או במקרה בו האדם מסרב להתלוות לשוטר לתחנת המשטרה. לכאורה שיקול הדעת שניתן לשוטרים בנושא זה והכוח שמושם בידיהם רבים מאוד, אך גם זה לא מתקרב למצב מעצר מנהלי. הסיבה לכך, היא שבמעצר בידי שוטר ללא צו, יש שורת כללים משלימים שמגנים על האזרח. למשל חובה להביאו בהקדם בפני קצין משטרה אחראי שיחליט לגבי המשך מעצר (או הפסקתו) והבאה בפני שופט בתוך 24 שעות. לסיכום ביניים, ניתן לומר שישנה העדפה מובנת, לשני דברים. מחד, לצמצם במעצרים שאינם הכרחיים. תמיד להעדיף חלופות קלות יותר, ככל שישנן. מאידך, לבצע מעצרים אם וכאשר הם נדרשים, ככל הניתן דרך בתי המשפט. לפי כך, מעצר מנהלי הוא "עוף מוזר" ומיוחד במינו. אז אם הסתבכתם במצב כזה, מי יעזור לכם וכיצד? התשובה היא עורך דין איתמר צור, שיעזור לכם בתהליך.
מעצר מנהלי - כיצד עורך דין יסייע?
בניגוד לסוגי מעצרים אחרים כמו מעצר בית, מעצר מנהלי הוא אמנם מצב מגביל מאוד מבחינת אפשרויות ההגנה, אך אפילו במצב כזה, יש מה לעשות! ראשית, תרצו לאתר עורך דין פלילי בתל אביב שהוא גם עורך דין מעצרים וגם מיומן בנושא מחיקת רישום פלילי. עורך דין כזה, עשוי לסייע כבר ב-48 השעות הראשונות מתחילתו, כאשר אמורים להיות מובאים בפני שופט. כך גם לגבי אפשרות ערעור לבית המשפט העליון בהמשך ובאופנים רבים נוספים.
