skip to Main Content

אחרי שגידלו אותנו כל השנים, כולנו רוצים שהורינו המבוגרים ישהו לצידנו, על מנת שנוכל לדאוג לצרכיהם ולהיות לצדם בגיל הזהב שלהם. אלא שכאשר הורינו הם אזרחים זרים, חוקי ההגירה של ישראל מקשים על כך. באופן עקרוני, הורים זרים של אזרחים ישראלים אינם זכאים למעמד בישראל.

אלא שחריג לכך קיים נוהל של משרד הפנים, המכונה "נוהל הורה קשיש", או בשמו המלא "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי", הקובע מספר מצבים בהם ניתן יהיה להעניק מעמד להורה אזרח זר של אזרח ישראלי ולהסדיר את מעמדו בישראל. תכליתו של הנוהל היא "לקבוע את אופן הטיפול בבקשות למתן והארכת רישיון ישיבה בישראל להורה קשיש ובודד (שאין לו ילדים נוספים ו/או בן זוג בחו"ל של אזרח ישראלי.

עורך דין איתמר צור יסביר על הנוהל, וכיצד ניתן להיערך אל מול משרד הפנים, ולהתנהל בצורה אשר תבטיח הצלחה בקבלת אישור ליקיריכם להגיע לישראל.

ראשית, יש להדגיש את תנאי הסף. הגשת בקשות בהתאם לנוהל הורה קשיש תתאפשר בעמידה בשני קריטריונים:
קריטריון הגיל, וקריטריון הבדידות. יצוין כבר כעת כי לעניין זה חריגים, שיפורטו בהמשך.

• קריטריון הגיל קובע שניתן להגיש בקשה להסדרת מעמד בהתאם לנוהל הורה קשיש רק לאב של אזרח ישראלי שגילו64 ומעלה ולאם של אזרח ישראלי שגילה 62 ומעלה.
• קריטריון הבדידות קובע כי ניתן להגיש בקשה בהתאם לנוהל הורה קשיש רק עבור הורה שאין לו ילדים ו/או בן/בת זוג ו/או תלויים אחרים בחו"ל.

לצורך הגשת בקשה בהתאם לנוהל הורה קשיש, בהנחה שהוריכם עומדים בתנאים אלה, נדרשים המסמכים הבאים:
• תעודת לידה של המוזמן (ההורה) והמזמין (הישראלי)
• תעודה ציבורית על שינויי שם ככל שבוצעו
• תעודה ציבורית עדכנית המעידה על מצבו האישי של המוזמן (ההורה)
• תעודת יושר של המוזמן (ההורה) ממדינת מוצאו
• דרכון זר של ההורה בתוקף לחצי שנה מעבר לתוקף רישיון הישיבה המבוקש
• חתימת המוזמן על תצהיר בפני עובד הרשות כי אין לו ילדים נוספים בחו"ל
• מכתב הסבר של המוזמן ובו יפורט היכן התגורר עד היום, היכן עבד, מי היו חבריו, עם מי התגורר, היכן ועם מי חגג את החגים, טיב הקשר עם המזמין וכדו' ומדוע הוא מעוניין לקבל מעמד בישראל.
• מכתב הסבר של המזמין בו יפורט היכן יתגורר המוזמן ומי ידאג לכל צרכיו
• התחייבות מפורשת של המזמין לדאוג לצרכי המוזמן במידה ותאושר הבקשה

יודגש: כאשר בעת הגשת הבקשה שוהה המוזמן בישראל שלא כחוק מעל 6 חודשים, קובע הנוהל כי יש לדחות הבקשה ולדרוש יציאתו מן הארץ. לאחר יציאתו מן הארץ באפשרותו להגיש בקשה חדשה, אשר תטופל בהתאם להוראות הנוהל. אולם, לא תמיד הנוהל היבש תואם למציאות בשטח, ויש לקבל ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, על מנת להימנע ממהלכים מוטעים אל מול הרשות, על מנת לדעת באיזה דרך עליכם לנקוט, גם בעניין שאלה זו של עזיבת הקשיש את ישראל.

שימו לב

מה קורה אם הבקשה מאושרת?

אם עמדתם בתנאים הנ"ל, ובקשתכם אושרה, יוענק להוריכם מעמד לפי הכללים הבאים:

לאמא

אמא שגילה 65-62 שנים: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/2 הורה קשיש" לתקופה של שנה, שניתן להאריך משך 27 חודשים. בתום שהייה מצטברת של 27 חודשים, ניתן להעניק רישיון ישיבה מסוג ב/1 (הידוע גם כרישיון עבודה) עד להגעה לגיל 65, ואם הגיעה לגיל 65 ניתן להאריך את רישיון הב/1 לשנתיים נוספות.
אמא שגילה 65 שנים ומעלה: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/1 הורה קשיש", לתקופה של שנתיים (שנה בכל הארכה).
אמא שגילה 70 שנים ומעלה: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/1 הורה קשיש", לתקופה של שנה.

לאבא

אבא שגילו 67-64 שנים: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/2 הורה קשיש" לתקופה של שנה, שניתן להאריך משך 27 חודשים. בתום שהייה מצטברת של 27 חודשים, ניתן להעניק רישיון ישיבה מסוג ב/1 (הידוע גם כרישיון עבודה) עד להגעה לגיל 67, ואם הגיע לגיל 67 ניתן להאריך את רישיון הב/1 לשנתיים נוספות.
אבא שגילו 67 שנים ומעלה: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/1 הורה קשיש", לתקופה של שנתיים (שנה בכל הארכה).
אבא שגילו 70 שנים ומעלה: יינתן רישיון ישיבה מסוג "ב/1 הורה קשיש", לתקופה של שנה.
בשני המקרים, בתום תקופת השהייה ברישיון ב/1, ובהיעדר מניעה, ניתן לאשר מתן רישיון א/5 (תושב ארעי) לשנתיים ,שנה בכל פעם. בתום שנתיים של ישיבה ברישיון מסוג א/5, בהיעדר מניעה, ניתן לאשר הענקת מעמד של תושב קבע בישראל.

מה החריגים לנוהל? אם לאבי/ אמי יש ילד במדינת המוצא?

ניתוק קשר / ניכור עם ילדי ההורה במדינת המוצא

מדובר למעשה בחריד לנוהל, שהתפתח עקב ביקורת של בתי משפט על משד הפנים,, ומתן אפשרות להחשיב הורה כ'בודד' אם הקשר עם ילדיו נותק או שקיים ניכור חמור. את הרציונל לכך ניתן לראות למשל בפסק הדין בעת"מ (מנהלי תל אביב-יפו) 1153/06 טטיאנה אולוכנוב נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 19.07.2006):

"המשמעות שלמוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, זה שברמת היום יום, החודש או השנה, אין להם למי לפנות. אין קשר טלפוני, לא חוגגים חגים במשותף, אין שמחות משותפות, אין למעשה דבר במשותף. העובדה שבתעודת זהות של מאן דהוא רשום שהוא נולד לאם מסוימת, לעותרת במקרה שלנו, אין לה הרבה חשיבות אם אין שום קשר של אם ובן בין השניים, ולו גם לעתים רחוקות. לכן את הנוהל יש לפרש כאילו נכתב בו: "למוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, שעמם יש לו איזשהו קשר"."

ראו לעניין זה גם את פסק-דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דורפמן) בערר (י-ם) 2688-18 בלינובה אולקסנדרה נ' משרד הפנים (מיום 28.10.18), שם קבע בית הדין כי ניתן להחיל את הנוהל גם מקום בו קיים עוד ילד, ובלבד שהקשר נותק:
"13. […] לשיטתי, כדי להוכיח כי הורה הוא "בודד" לצורך עמידה בתנאי נוהל הורה קשיש, כשיש ילד נוסף בחו"ל, על אותו הורה להוכיח נתק מוחלט, ובלתי הפיך הקיים לאורך שנים עם הילד הנוסף"
בהתאם לנוהל, בטענה בדבר ניתוק קשר עם בן נוסף המתגורר בחו"ל- הנטל להוכחת ניתוק הקשר מוטל על מבקש המעמד בישראל ועליו לבסס טענותיו. ככל שמובאים תצהירים מאת בני המשפחה להוכחת ניתוק הקשר, יש לתומכם במסמכים אובייקטיביים התומכים באמור בתצהיר.

העברה למסלול ההומניטרי אם ההורה לא עונה על הגדרת "בודד"

כאמור לעיל, המשמעות של הורה בודד הוא הורה שאין לו ילדים ו/או בן/בת זוג ו/או תלויים אחרים במדינת המוצא, או שהוא בניתוק קשר ממשי עם אלה.
במצבים בהם ההורה אינו בודד, מותיר הנוהל שיקול דעת לרשות האוכלוסין, ככל שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים זאת, להעביר את הדיון לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים, שתשקול הענקת מעמד להורה על אף שאינו עומד בקריטריון הבדידות, בהתאם לנוהל הכללי למתן מעמד מטעמים הומניטריים. מדובר במקרים קשים, כמו חולי של ההורה או של הילד, או נסיבות חיים קיצוניות המצדיקות זאת. כך או כך, מנגנון זה פותח לכם פתח גם במקרה בו לא הצלחתם להראות לרשות האוכלוסין שההורה הוא בודד.

דחו את הבקשה מה עושים?

אם בקשתכם להזמנת הורה קשיש לישראל נדחית, אל תתייאשו, ניתן לערער על ההחלטה בערר פנימי למשרד הפנים, ערר לבית הדין לעררים, ולאחר מכן אף לבית המשפט המחוזי.

האם להגיש בקשה לבד או להסתייע בעורך-דין?

באופן חד-משמעי: אל תגישו בקשה להסדרת מעמד לפי נוהל הורה קשיש בטרם תתייעצו עם עורך-דין לענייני הגירה הבקיא בתחום. למשרדנו מגיעות פניות רבות לעזרה מאנשים אשר החלו את ההליך להסדרת מעמד בעצמם, ללא קבלת סיוע או תכנון ההליך, ובכך הרעו את מצבם משמעותית. נוהל הורה קשיש קובע קריטריונים נוקשים, ובנוהל שמותיר שיקול דעת רחב מאוד לרשות האוכלוסין, וההתמודדות עמו דורשת עזרה משפטית מעורך דין המומחה לענייני הגירה, כמונו במשרד עו"ד איתמר צור. במצב זה, הטעויות הרבות שעלויות לנבוע מניהול עצמי של ההליך עלולות להיות הרות גורל ולמנוע מהוריכם את המעמד בישראל.

על כן, אם אתם מעוניינים להביא את הוריכם לישראל באמצעות נוהל הורה קשיש, אל תעשו זאת בלי להתייעץ עם עורך-דין – תיקון טעויות שנעשו אפשרי לעיתים בשלב מאוחר יותר, אך זה לא מצב שאתם או אנחנו רוצים להגיע אליו.

הדברים נכונים ביתר שאת במצבים בהם עולה הצורך לנהל הליכים משפטיים בעניין ולהגיש ערר לבית הדין לעררים על החלטת רשות האוכלוסין – ייצוג על ידי עורך-דין שאינו בקיא בתחום ההגירה עלול להסב לעניינכם נזק קשה (וזאת מבלי לדבר על הטעות הקריטית של ניהול הליך משפטי באופן עצמאי).

משרד עו"ד איתמר צור מתמחה בהליכי הסדרת מעמד בישראל, ואנו מנוסים מאוד בהגשת בקשות בהתאם לנוהל, ניהול ההליך, וייצוג בפני ערכאות משפטיות ככל שעולה הצורך – ונשמח לעמוד לשירותכם ולייעץ לכם בכל שלב של ההליך בו אתם נמצאים.

פנוי לייעוץ ולייצוג משפטי מקצועי ואישי, עורך דין פלילי איתמר צור – 072-3305985