אי הרשעה בהליך פלילי
אדם אשר מודה בהליך פלילי באשמתו בביצוע עבירה פלילית יורשע בדין. הרשעתו תירשם בגיליון הרישום הפלילי שלו. לאחר מכן, יהיה לחובתו עבר פלילי, יכולות התעסוקה שלו ייפגעו. כך למשל לא יוכל להיות חבר בלשכת עורכי הדין (בכפוף לשיקול דעת), רואי חשבון, ולא יוכל לשאת בתפקידים ציבוריים שונים כגון נהג מונית, לא יוכל לקבל ויזה לארצות הברית, ויתקשה בקבלת רישיון נשק. עורך דין פלילי איתמר צור מסביר בנוגע למשמעות אי הרשעה, וכיצד ניתן להשיג תוצאה שכזאת בהליך פלילי.
אדם אשר זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ואין לחובתו הרשעות קודמות יכול לבקש מבית משפט לפעול באופן חריג ולהורות שלא להרשיע אותו, ולסיים את ההליך במה שמכונה אי הרשעה. חשוב להבין כי הדבר אפשרי ומשמעותי אך ורק למי שאין ברישומו הפלילי הרשעות נוספות, מכיוון כי מי שממילא הורשע בעבר בעבירה פלילית, אין בכך בכדי להיות "הכתם הראשון" בחייו, ובית המשפט לא יקבע את אי הרשעתו.
הסמכות החוקית לקבוע אי הרשעה נובעת מסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, אשרו מחליט כי בית משפט מוסמך לבטל הרשעת נאשם אם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו.
זאת יעשה אם יוחלט כי סוג העבירה מאפשר זאת, לעומת שיקולי הענישה האחרים (יצוין כי לאורך השנים התמתנה דרישה זו), ולבסוף, אם ההרשעה תפגע בנאשם בפגיעה בעלת עצמה גבוהה ולא מידתית אל מול התועלת בהרשעה.
ההלכה המשפטית בעניין זה נקבעה לפני שנים רבות בהליך אשר מצוטט כיום בבחינת שיקולי בית המשפט בוחן אפשרות לפסיקת אי הרשעה, בפסק דין תמר כתב נ' מדינת ישראל , ע"פ 2083/96.
כתב הודתה בעבירת שוחד בהליך בבית משפט השלום, ולאחר הליך מול שירות המבחן הורה בית המשפט שלא להרשיעה.
החלטה זו התהפכה בבית משפט מחוזי, ואילו העליון קבע את הנתונים אשר בגינם יחליטו בתי משפט אם להרשיע אדם או להורות באופן חריג בסיום ההליך ללא הרשעה.
הקריטריונים הראשיים אשר נקבעו כקריטריונים מצטברים הינם:
1– ההרשעה יכולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם
2– סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
מעבר לכך נקבע באמצעות כב' השופט לוין בפסק דין זה כי בשביל להחליט בשאלת אי הרשעה, נאשם ייבלן בית המשפט את השאלות הבאות:
א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?
ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?
ג) מעמד ותפקיד הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
ד) מידת פגיעת העבירה באחרים
ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות
ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
ז) יחס הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?
ח) מהי משמעות ההרשעה בנוגע לדימוי העצמי של הנאשם?
ט) מהי השפעת ההרשעה בנוגע לתחומי פעילות הנאשם
כיצד פוסקים בתי המשפט בגין אי הרשעה?
שיקולי בתי המשפט בבואו לבחון אי הרשעה של נאשם התפתחו לאורך השנים. בתי המשפט כיום נוטים לבחון את השאלות אשר נשאלו כאן, ואולם מעבר לכך ניתן להגיד כי השאלה הראשונה הנשאלת היא האם הנזק שייגרם לנאשם גדולת מהתועלת בהרשעתו, בבחינת שיקולי הענישה.
ראשית ייבחן בית המשפט במבחן ראשון האם הנאשם עומד בשאלות השונות שהועלו, כגון לקיחת האחריות, חוסר מסוכנות ועוד, ולאחר מכן בפועל ייפנה בית המשפט לשאלת השאלות והיא: "פגיעה קונקרטית בנאשם".
מונח חשוב מאוד שהתפתח בפסיקה הוא השאלה האם יש בהרשעת הנאשם "פגיעה קונקרטית" אמיתית אשר תצמח מהרשעתו. משמעותה הראשונה של הפגיעה הקונקרטית היא פגיעה תעסוקתית. מכיוון לכל אדם תהיה איזה שהיא פגיעה בחייו בשל ההרשעה בית המשפט יפעל באופן מאד חקרני בשביל לבחון האם למשל הרשעתו תמנע ממנו להשלים תואר בתחום מקצועי, תוביל לפיטוריו מהעבודה אשר דורשת גיליון רישום פלילי נקי, הנעשה באמצעות מחיקת רישום פלילי. דוגמא נוספת ניתן למצוא למשל לאזרח זר אשר הרשעה פלילית בעניינו תמנע את המשך שהייתו בישראל למשל, למי שמצוי פה בהליך להסדרת מעמדו מכוח נישואיו ועוד. כל אלו יכולים לעזור לבחירת אי הרשעתו או הרשעתו של נאשם.
שירות המבחן בהליך אי הרשעה
בשביל להחליט בית המשפט בכך יפנה את הנאשם לקבלת תסקיר, שהינה חוות דעת כתובה מטעם שירות המבחן. נציג שירות המבחן, עובד סוציאלי מטעם המדיה ייפגש עם הנאשם וישוחח איתו, או גם יפנה אותו להליך טיפולי כזה או אחר, וזאת כדי להחליט האם הוא "ראוי" לקבל אי הרשעה.
קיימת חשיבות גדולה מאוד בשלב זה בהכנת הנאשם להליך אל מול שירות המבחן כדי להוליך אותו בבטחה לאורך הפגישות, ולהסביר לו באופן מקצועי כיצד להתנהל בשביל להבהיר את עמדותיו.
בסוף, שירות המבחן ממליץ לבית המשפט, המלצה בעניין הנאשם, מצבו, אופיו, חרטה ולקיחת אחריות, והפגיעה בו בשל ההרשעה הצפויה, לפי מסמכים ונתונים אשר הוצגו לו באמצעות הנאשם. שירות המבחן ימליץ לקבוע אי הרשעה לאחר הליך טיפולי שעבר הנאשם בכפוף להטלת שירות לתועלת הציבור. אם ממליץ שירות המבחן על אי הרשעה, יגיע ההליך לשיאו בדיון בבית המשפט בו יתקיימו טיעונים לעונש. בשלב זה יגע עורך הדין לבית המשפט בשביל לשכנע את השופט לקבוע אי הרשעת של הנאשם.
במרבית המקרים תתנגד המדינה לחריג זה, ותבקש להרשיעו בשביל להעניש אותו. ותפקיד עורך הדין הוא לשכנע את בית המשפט בצדקת אי ההרשעה וייעזר בנתונים השונים בשביל לעשות זאת.
אי הרשעה – או ביטול הרשעה?
כאמור בית המשפט מוצא כי אדם עבר עבירה לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן או מקורי, ורק לאחר מכן יקבע את הרשעתו או אי הרשעה.
לפי סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי יכול בית המשפט לקבוע הרשעה, ולאחר מכן לבטלה לפי השיקולים שצוינו קודם. “הרשיע בית המשפט את הנאשם ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.
ציווי על ביטול ההרשעה ייעשה כאמור בכפוף להמלצת שירות המבחן. בית המשפט יבקש משירות המבחן לבחון את שאלת ההרשעה הפלילית כאמור.
חשוב מאד להיעזר בשירותי עורך דין פלילי אשר בקיא בהליך הפלילי, ויודע את כל הפינות הנסתרות, והמהלכים הנכונים בשביל לקדם הליך כל כך חשוב של אי הרשעתו של נאשם, שישפיע על עתיד כל אחד אשר מצוי במצב זה.
החלטת שופט לא להרשיע כלל
לעומת זאת, יכול בית המשפט לקבוע בחינת הרשעת הנאשם עוד בטרם ההרשעה. ההבדל והחשיבות היא בעיקר סמלית, כאשר שופט אשר נמנע מהרשעה ומבקש לבחון את השאלה באמצעות שירות המבחן נראה כמי שמבקש לתת לנאשם הזדמנות גדולה יותר. אולם, ניתן גם לקבוע אי הרשעה לאחר קבלת התסקיר.
עורך דין איתמר צור הצליח לגרום לתהליך אי הרשעת לקוחותיו בתיקי תקיפה ואלימות בתוך המשפחה, ראו למשל:
פסיקת אי הרשעה – תקיפת בן זוג / תקיפת בת זוג
ההליך הפלילי הוא ממלכת אי הוודאות, ועליכם להגיע מוכנים ומוגנים כראוי.
לייעוץ דיסקרטי בעניין כתב אישום פלילי, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ומציאת אסטרטגיה נכונה לניהול התיק.
פנו לייעוץ ולייצוג משפטי מקצועי ואישי, עורך דין פלילי איתמר צור – 050-7246247