skip to Main Content

אי הרשעה בהליך פלילי

אדם אשר מודה בהליך פלילי באשמתו בביצוע עבירה פלילית יורשע בדין. הרשעתו תירשם בגיליון הרישום הפלילי שלו.
לאחר מכן, יהיה לחובתו עבר פלילי, יכולות התעסוקה שלו ייפגעו.
כך למשל לא יוכל להיות חבר בלשכת עורכי הדין (בכפוף לשיקול דעת), רואי חשבון, ולא יוכל לשאת בתפקידים ציבוריים שונים כגון נהג מונית, לא יוכל לקבל ויזה לארצות הברית, ויתקשה בקבלת רישיון נשק.

סיום הליך פלילי ללא הרשעה
עורך דין פלילי איתמר צור מסביר על משמעות אי ההרשעה, וכיצד ניתן להשיג תוצאה שכזאת בהליך פלילי.
אדם אשר זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ואין לחובתו הרשעות קודמות יכול לבקש מבית המשפט לפעול באופן חריג ולהורות שלא להרשיע אותו, ולסיים את ההליך במה שמכונה "אי הרשעה".
חשוב להבין כי הדבר אפשרי ומשמעותי אך ורק למי שאין ברישומו הפלילי הרשעות נוספות, מכיוון כי מי שממילא הורשע בעבר בעבירה פלילית, אין בכך בכדי להיות "הכתם הראשון" בחייו, ובית המשפט לא יורה על אי הרשעתו.

אי הרשאה בהליך פלילי

הסמכות החוקית להורות על אי הרשעה נובעת מסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, אשרו קובע כי בית המשפט מוסמך לבטל הרשעת נאשם אם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו.
זאת יעשה אם יוחלט כי סוג העבירה מאפשר זאת, לעומת שיקולי הענישה האחרים (יצוין כי לאורך השנים התמתנה דרישה זו), ולבסוף, אם ההרשעה תפגע בנאשם בפגיעה בעלת עצמה גבוהה ולא מידתית אל מול התועלת בהרשעה.

ההלכה המשפטית בעניין זה נקבעה לפני שנים רבות בהליך אשר מצוטט כיום בבחינה של שיקולי בית המשפט בוחן אפשרות לאי הרשעה, בפסק דין תמר כתב נ' מדינת ישראל , ע"פ 2083/96.
תמר כתב הודתה בעבירת שוחד בהליך בבית משפט השלום, ולאחר הליך מול שירות המבחן הורה בית המשפט שלא להרשיעה.
החלטה זו התהפכה בבתי המשפט המחוזי, ואילו בעליון קבע בית המשפט את הנתונים אשר בגינם יחליטו בתי המשפט אם להרשיע אדם או להורות באופן חריג בסיום ההליך ללא הרשעה.

הקריטריונים הראשיים אשר נקבעו כקריטריונים מצטברים הינם:

1 על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם

2 סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

מעבר לכך נקבע על ידי כב' השופט לוין בפסק דין זה כי על מנת להחליט בשאלת אי הרשעת נאשם ייבלן בית המשפט את השאלות הבאות.

א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?

ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?

ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;

ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים

ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות

ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?

ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה?

ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם?

ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

איך מסיימים תיק ללא הרשעה

אי הרשעה – מתי? כיצד פוסקים בתי המשפט בפועל

שיקולים של בתי המשפט בבואו לבחון אי הרשעת נאשם שהתפתחו לאורך השנים.

בתי המשפט כיום נוטים לבחון את השאלות אשר נשאלו כאן, ואולם מעבר לכך ניתן להגיד כי השאלה הראשונה הנשאלת היא האם הנזק שייגרם לנאשם גדולת מהתועלת בהרשעתו, בבחינת שיקולי הענישה.
ראשית ייבחן בית המשפט במבחן ראשון האם הנאשם עומד בשאלות השונות שהועלו, כגון לקיחת האחריות, חוסר מסוכנות ועוד, ולאחר מכן בפועל ייפנה בית המשפט לשאלת השאלות והיא:
"פגיעה קונקרטית בנאשם"

מונח חשוב מאד שהתפתח בפסיקה הוא השאלה האם יש בהרשעת הנאשם "פגיעה קונקרטית " אמיתית אשר תצמח מהרשעתו.
משמעותה הראשונה של הפגיעה הקונקרטית היא פגיעה תעסוקתית.
מכיוון לכל אדם תהיה איזה שהיא פגיעה בחייו בשל ההרשעה בית המשפט יפעל באופן מאד חקרני על מנת לבחון האם למשל הרשעתו תמנע ממנו להשלים תואר בתחום מקצועי, תוביל לפיטוריו מהעבודה אשר דורשת גיליון רישום פלילי נקי, או למשל לאזרח זר אשר הרשעה פלילית בעניינו תמנע את המשך שהייתו בישראל למשל, למי שמצוי פה בהליך להסדרת מעמדו מכוח נישואיו ועוד.

שירות המבחן בהליך של אי הרשעה

על מנת להחליט בית המשפט יפנה את הנאשם לקבלת תסקיר, שהינה חוות דעת כתובה מטעם שירות המבחן. נציג של שירות המבחן, עובד סוציאלי מטעם המדיה ייפגש עם הנאשם וישוחח איתו, או גם יפנה אותו להליך טיפולי כזה או אחר, וזאת על מנת להחליט האם הוא "ראוי" לאי הרשעה.
קיימת חשיבות גדולה מאד בשלב זה בהכנת הנאשם להליך אל מול שירות המבחן על מנת להוליך אותו בבטחה לאורך הפגישות, ולהסביר לו באופן מקצועי כיצד להתנהל על מנת להבהיר את עמדותיו.
בסופו של דבר שירות המבחן ממליץ לבית המשפט, המלצה בעניין הנאשם, מצבו, אופיו, חרטה ולקיחת אחריות, והפגיעה בו בשל ההרשעה הצפויה, על פי מסמכים ונתונים אשר הוצגו לו על ידי הנאשם.
שירות המבחן ימליץ למשל על אי הרשעה לאחר הליך טיפולי שעבר הנאשם בכפוף להטלת שירות לתועלת הציבור
אם ממליץ שירות המבחן על אי הרשעה, יגיע ההליך לשיאו בדיון בבית המשפט בו יתקיימו טיעונים לעונש.
בשלב זה יגע עורך הדין לבית המשפט על מנת לשכנע את השופט להורות על אי הרשעתו של הנאשם.
במרבית המקרים תתנגד המדינה לחריג זה, ותבקש להרשיעו על מנת להעניש אותו. ותפקידו של העורך דין ישכנע את בית המשפט בצדקת אי ההרשעה וייעזר בנתונים השונים על מנת לעשות זאת.

אי הרשעה – או ביטול הרשעה?
ביטול הרשעה – החלטה של השופט לבטל את הרשעה בתיק

הורשעתי, האם ניתן לבטל את ההרשעה? התשובה היא כן, בטרם הסתיים ההליך.

כאמור בית המשפט מוצא כי אדם עבר עבירה על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן או מקורי, ורק לאחר מכן יחליט על הרשעתו.
על פי סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי יכול בית המשפט להורות על הרשעה, ולאחר מכן לבטלה על פי השיקולים שצוינו קודם.

“הרשיע בית המשפט את הנאשם ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשע, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

ציווי על ביטול ההרשעה ייעשה כאמור בכפוף להמלצת שירות המבחן. בית המשפט יבקש משירות המבחן לבחון את שאלת ההרשעה הפלילית כאמור.
חשוב מאד להיעזר בשירותי עורך דין פלילי אשר בקיא בהליך הפלילי, ויודע את כל הפינות הנסתרות, והמהלכים הנכונים על מנת לקדם הליך כל כך חשוב שישפיע על העתיד של כל אחד אשר מצוי במצב זה.

אי הרשעה – החלטה של השופט לא להרשיע כלל

לעומת זאת, יכול בית המשפט להורות על בחינת הרשעת הנאשם עוד בטרם ההרשעה. ההבדל והחשיבות היא בעיקר סמלית, כאשר שופט אשר נמנע מהרשעה ומבקש לבחון את השאלה על ידי שירות המבחן נראה כמי שמבקש לתת לנאשם הזדמנות גדולה יותר. אולם, ניתן גם לבטל את ההרשעה לאחר קבלת התסקיר.

עורך דין איתמר צור הצליח להביא לאי הרשעת לקוחותיו בתיקים חמורים של תקיפה ואלימות בתוך המשפחה, ראו למשל:
פסיקה על אי הרשעה
תקיפת בן זוג / תקיפת בת זוג

ההליך הפלילי הוא ממלכת אי הוודאות, ועליכם להגיע מוכנים ומוגנים כראוי.
לייעוץ דיסקרטי בעניין כתב אישום פלילי, שימוע בטרם הגשת כתב אישום, ומציאת אסטרטגיה נכונה לניהול התיק.

פנו לייעוץ ולייצוג משפטי מקצועי ואישי, עורך דין פלילי איתמר צור – 072-3305985